#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח. 2 כיצד נדרש הפסוק עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד?	"אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ - ר&quot;א: אביו - ודאי לא ממש שהוא זכר, וכן לא אשת אביו דומיא דאמו דלאו אישות, לכן מפרש אחות אביו {מן האם}. אמו - דומיא דאביו דלאו ממש ולכן מפרש אחות אמו. ר' עקיבא: אביו - אשת אביו, לאחר מיתה שאינה אשת איש. אמו - מאנוסתו. שורש מחלוקתם: ר&quot;א העדיף להוקים אביו דומיא דאמו ואמו דומיא דאביו, ולא משכחת אלא באחוה, ור&quot;ע העדיף להוקים באישות שנקראת ערוה, ולא אחוה שנקראת שאר.<p dir=""rtl"">וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ - ולא בזכר, ולא באשת חברו.</p><p dir=""rtl"">וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד - מי שנעשים בשר אחד, יצאו בהמה וחיה שאין נעשין בשר אחד.</p>"	סנהדרין נח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח: 1 גוי האם מותר בבתו (ומדוע אדם לא נשא את בתו)?	"א&quot;ד אמר רב הונא גוי מותר בבתו, ומה שלא נשא אדם את בתו כדי שישא קין את אחותו משום עולם חסד יבנה.<p dir=""rtl"">א&quot;ד שרב הונא אמר שאסור שהרי אדם לא נשא את בתו, ולא היא דהתם משום עולם חסד יבנה.</p><p dir=""rtl"">[ע' פשטות הסוגיא לעיל שיש עוד עריות אסורות אף שלא כתובים מפורש, ואם כן אף בתו אסורה לכל הפחות לדעת ר&quot;ע &lt;רש&quot;י&gt;]</p>"	סנהדרין נח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח: 2 עבד האם מותר באמו ובבתו ומדוע?	אמר רב חסדא עבד מותר באמו ובבתו (בכל הקרובים) שיצא מכלל גוי ולא בא לכלל ישראל ולכן לא גזרו עליו כמו שגזרו על הגר.	סנהדרין נח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח: 3 בן נח שייחד שפחה לעבדו ממתי נהרג עליה ועד מתי?	"נאסרת - אמר רב נחמן מדקראו לה רביתא דפלניא. <p dir=""rtl"">התרתה - אמר רב הונא משפרעה ראשה בשוק.</p>"	סנהדרין נח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח: 4 נכרי שבא על אשתו או על אשת חברו שלא כדרכה האם חייב ומדוע?	&quot;ודבק באשתו&quot; ולא שלא כדרכה. ר' חנינא למד מכאן שאם בא על אשתו שלא כדרכה חייב, הקשה רבא דליכא מידי לישראל שרי ולגוי מותר, אלא אם בא על אשת חברו שלא כדרכה פטור, שמיעט אשת חברו מאשתו ורק דומיא דאשתו בדבק כדרכה.	סנהדרין נח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח: 5 נכרי שהכה את ישראל מה דינו ומנין?	אמר רבי חנינא נכרי שהכה את ישראל חייב מיתה שנאמר &quot;ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי&quot;.	סנהדרין נח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח: 6 מה נאמר על מי שמכה את חברו (שכינה, רשע, חוטא, תיקצץ וקבורה)?	"אמר רבי חנינא: הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה, שנאמר &quot;מוקש אדם ילע קדש&quot;.<p dir=""rtl"">אמר ריש לקיש: המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע, שנאמר &quot;ויאמר לרשע למה תכה רעך&quot; אפ' שעדין לא הכה.</p><p dir=""rtl"">זעירי אמר רבי חנינא: נקרא חוטא, שנאמר &quot;ואם לא לקחתי בחזקה&quot; וכתיב &quot;ותהי חטאת הנערים גדולה מאד&quot;. </p><p dir=""rtl"">רב הונא אמר: תיקצץ ידו, שנאמר &quot;וזרוע רמה תשבר&quot;. רב הונא קץ ידא. </p><p dir=""rtl"">רבי אלעזר אומר: אין לו תקנה אלא קבורה, שנאמר &quot;ואיש זרוע לו הארץ&quot;. [עוד למד מכאן שלא נתנה קרקע אלא לבעלי זרוע.]</p>"	סנהדרין נח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח: 7 נכרי ששבת האם חיב מיתה ומנין, ומדוע אינו נחשב גבי ז' מצות בני נח?	"אמר ריש לקיש נכרי ששבת חייב מיתה, שנאמר &quot;ויום ולילה לא ישבתו&quot;, ואזהרתן זו היא מיתתן. אמר רבינא אפ' שני בשבת.<p dir=""rtl"">הטעם שלא החשיב נכרי ששבת בהדי ז' מצות בני נח - שזה בשב ואל תעשה {ודינים יש בזה עשה ולא תעשה}.</p>"	סנהדרין נח:		
